"כאשר מישהו אומר מילה מסוימת, הוא חושב באופן בלתי מודע על קבוצות שונות של אסוציאציות, שבנקודת המפגש שלהן נמצאת הסינטגמה[…] כלומר, תופעת המילה מצביעה על בחירה לשונית מתוך השרשרת האסוציאטיבית כדי לקבל את הבידול האופייני ליחידה המבוקשת[…] שכן, הרעיון (הסינטגמטי, ח.ס.) אינו פונה לצורה אלא למערכת חבויה (פרדיגמטי, ח.ס), שהודות לה אנו מקבלים את הניגודים החיוניים לכינונו של הסימן" (שם, עמ' 200).
"….אז בואי ונחליק רִקוד
אל תוך אותה מחבת,
ועל טִפות השמן נרתיח עוד משפט.
…."
לבסוף, מאותה 'מחבת', מאותה יורָה רותחת, נוצר 'עוד משפט'- הסימן- הרך הנולד של המסמן והמסומן, פרי הזיווג הבלשני.

קרא עוד