המונח 'התקף – חרדה' הפך לביטוי רווח, שבא לסמן שירדנו מהפסים ונכנסנו לאזור מסוכן,לעיתים כדרך להשיג תשומת לב ותמיכה, ולעיתים סימן לשינוי של ממש בתפקוד המלווה בתופעות גופניות. הדיכאון על
פרויד שאל את המונח 'ניקוי ארובות' מאחת ממטופלותיו, כדי לתאר את מטרת הטיפול הנפשי. האמצעי לכך הוא ה'ריפוי בדיבור' – העלאת זיכרונות מודחקים למודעות, לעתים הבנייתם מחדש, תוך כדי הדיבור,
השאלה בעבודה זו היא כיצד חוויית הגוף, ובעיקר הגוף כבשר ודם – גוף יצרי ופועל, מגלה לאדם את זהותו כאני, שלא מתוך הממד הסובייקטיבי-בדלני אלא מתוך התחוללות החיים הריאליים. נבחן
הונת מציע תיאוריה ביקורתית חדשה שבמרכזה נמצאים מושגים של מתן הכרה וערך עצמי, המנסה לתת פתרון לניכור המרקסיסטי של יחסי העבודה. המודל של הונת, יותר מהתכנית המקורית של אסכולת פרנקפורט,
ראשית בפתח החלק השלישי בספרו המדע העליז מספר ניטשה שאלוהים מת, ורק צלו המחריד ממשיך ללוות אותנו[1]. צל המוות מעלה את השאלה האם אלוהים מת או ישן, במובן ששוב אינו
חגי סורוצקי | פסיכולוג קליני וד"ר לפילוסופיה
פרויקט ייחודי וחתרני סביב המושג "ל(אי)היות", שמעבר לנגיעתו בתחום הקליני הצר, הוא מרחיב את ההבנה המדעית והתרבותית בנושאים של שפה, אינטימיות, גבר ואישה והתענגות על פרי התשוקה במחשבה ובמציאות.
